לא מעט לקוחות שואלים על אתר רספונסיבי, כמעט תמיד בסוג של חשש - אפשר להרגיש שהם לא באמת רוצים כזה, אבל לכולם יש, וחוצמזה בגוגל אוהבים את זה.
ובכן, גוגל טועה.
ראשית, בואו נבין את המוטבציה שגרמה לגוגל לטעות:
בשלב מסויים גוגל הבינה שהרשתות החברתיות מהוות קרקע רחבה ופורייה להמלצות על אתרים. אם 4000 איש מצייצים על אתר מסויים, או 1780 איש עושים לייק על פוסט, כנראה שהמנוע של גוגל צריך להתחשב במידע הזה ולקדם אותם. נהדר.
רק שכאן צצו שתי בעיות:הבעיה הראשונה היא איזה לינק לפרסם ברשת החברתית. פעם לא היתה בעיה - היה רק אתר ווב. היום יש גם אתר מובייל, אולי גם אתר נוסף - מתחילים כבר לדבר על אתרים לטלוויזיה לדוגמא, בקרוב בטח נשמע על אתרי משקפיים. נניח שבטוויטר כולם מצייצים על אתר הווב שלך. מה קורה כשגולש מובייל לוחץ על הלינק? הוא יקבל את אתר הווב? זוועה.
הבעיה השניה - איך גוגל אמורה לדעת שהכתבה הספציפית נמצאת בכל מופעי האתר, ולא רק, נניח, במובייל?
את שתי הבעיות האלו פותר הדיזיין הרספונסיבי. לכל האתרים תוכן אחיד (נניח, זה לא תמיד נכון), ולכולם לינק אחיד. אוה! פרובלם סולבד.
כלומר, גוגל עשו לעצמם את העבודה לקלה. הם לא צריכים לבדוק את האתרים, ובטח שלא לוודא שהם מספקים למשתמשים חווית משתמש ראויה. וכאן בדיוק הם טועים.
כל בונה אתרים ראוי יודע לדקלם שגוגל, קודם כל, מקדמת אתרים טובים. טובים באיזה מובן? חווית המשתמש. איך הם יודעים את זה? תשאלו אותם (אני מהמר שזה קשור בזמן שהגולשים נשארים באתר). גוגל מצהירה על זה על כל צעד ושעל, זה הדבר החשוב ביותר. אל תבנה אתר לרובוטים, בנה אתר שמשתמשים רגילים ישתמשו בו ויהנו מכך.
וכאן בדיוק טמונה הטעות: אתרים רספונסיביים, כפי שציינו כאן, נותנים חווית משתמש גרועה במובייל. בשל המבנה הרספונסיבי נוצר במובייל נקניק ארוך ולא נעים לקריאה או ניווט. זה לא אתר מובייל, זה משהו כמו. אם נודה על האמת, זה חרא.
בקיצור, על מנת לעשות לעצמה את החיים יותר קלים ולחסוך את הצורך לוודא שמופעי האתר השונים מסונכרנים, גוגל ירתה במשתמשי המובייל.
עכשיו לפני שאתם קופצים להגן על הבחירה ברספונסיב, הרשו לי להציע פתרון חילופי, מעט יותר מסובך מבחינת תשתית, אבל בהחלט בר ביצוע וטומן בחובו הרבה יתרונות:
כלום.
- הפיכת ה-WWW לרכזת תעבורה.
היום כתובת ה-WWW משוייכת לאתר הווב. מכיוון שלשם מנותבת כל התעבורה בצורה
דיפולטיבית, נוצרת בעיה בנתינת כתובת דיפולטיבית אמיתית (בעברית הכוונה היא שבמבנה הנפוץ היום, קשה להראות לבוטים של גוגל איפה נמצא המובייל). ההצעה היא
כזאת: WWW אינה כתובת של מופע מסויים כי אם של נתב שיושב על השרת. ולפי
היוזר אייג'נט המשתמש ינותב למופע המתאים. נניח ל-m.mysite.com או
web.mysite.com.
מה זה פותר? את בעיית הלינק האחיד. לינקים מבחוץ תמיד מגיעים עם ה-WWW.
וכשעושים את זה נכון, גם הרובוט של גוגל יכול להגיע לכל המופעים (אם זה באמת חשוב לכם איך, תשאלו בתגובות). - אתרים מסונכרנים בעזרת מערכת ניהול ועדכון תוכן אחידה לכל המופעים. אתרי הבלוגים הגדולים כבר נותנים את זה. יש גם כמה חברות בניית אתרים שנותנות את זה. הנה אחת (גילוי נאות: אני אחד הבעלים של החברה).
- הגישה לכל המופעים של האתר מבחוץ נעשית עם אותו לינק (WWW).
- ניהול תוכן במקום אחד.
- אתרים קלים לטעינה.
- ונוחים לתחזוקה.
- חווית מובייל מצויינת (בתנאי שאתר המובייל מצויין, כמובן).
- צ'ופר נוסף: כל השפות יושבות גם הן על אותה כתובת ראשית. תחשבו על המשמעות של זה. נחמד, לא?
כלום.